למה אני לא מפסיקה לחשוב דווקא על הדבר שעושה לי רע?? למה אני דואגת ומדמיינת את הסיטואציה הכי גרועה שיש? ובכלל למה המחשבות האלה לא מפסיקות אף פעם?!
אחד הדברים המעניינים והמפתיעים שלא מלמדים אותנו בשום שלב בחיים הוא איך המנגנון הזה של המחשבות עובד ואיך אפשר להשתמש בו לטובתנו בצורה נכונה ומועילה.
אז כמה תובנות מרתקות על ההכרה האנושית שלמדתי במהלך הדרך:
1. אין לנו שליטה על המחשבות שלנו, הן באות והולכות איך שבא להם, בלי שנבחר בזה, הרבה פעמים בעיתוי הכי לא מתאים שיש וכמו שהן באו ככה הן הולכות.
2. התוכן של המחשבות שלי לא אומר שום דבר עליי, הן פשוט מספרות לי את העבר שלי.
were attention goes energy flows.3
תשומת הלב שלי היא כמו צינור שזורמים בו מים, היא משקה ומחייה כל דבר שהיא פונה אליו. אם אני מפנה תשומת לב לגינה שלי היא תפרח, אם אני משקיעה תשומת לב לעבודה\זוגיות\משפחה שלי הם יפרחו, אם אני שמה תשומת לב לפחדים ולחששות שלי גם הם יפרחו… ומה שאני לא משקיעה בו תשומת לב לאט לאט קומל ונעלם
4. וזה הכי חשוב בעייני- יש לי (ולכולנו) את היכולת, המולדת, הטבעית, לשלוט בתשומת הלב ולכוון אותה הרחק ממחשבות ופעולות שלא מייטיבות איתי (ואז הן לאט לאט קומלות ונעלמות) לעבר כיוון שאני בוחרת, לעבר כיוון מייטיב ומעצים ומפתח.(ואז התחומים האלה גדלים בחיי) זה כמו לבחור איזה גן אני רוצה להשקות.
5.השליטה בתשומת הלב היא שריר והיא דורשת אימון קצר ויומיומי במדיטצית מיקוד באובייקט אחד (נשימה\צליל\תחושת גוף וכו..)
6. האימון הזה לא תמיד נעים או קל אבל אני חושבת שזה לא יהיה מוגזם להגיד שהיכולת הזו היא אחת מכוחות העל הכי חזקים שאדם יכול לרכוש היום כדי להתפתח ולהתקדם ולהפוך את חווית החיים פה למשהו נפלא עבור כולם.
