אני סופיה אפל מורנו, חוקרת וחיה את עולם הרוח וההתפתחות האישית ב15 השנים האחרונות, מורה ליוגה ומדיטציה, מטפלת ביוגה תרפיה, מנחה רטריטים וסדנאות, נוודית לסירוגין ואוהבת את החיים.
כאן בבלוג אשתף את מסע ההתעוררות שלי מתוך תקווה שזה יתרום וייתן ערך גם לך.
אשמח לעדכן אותך על תוכן חדש בבלוג ועל סדנאות, קורסים וריטריטים בהנחייתי.
אני סופיה אפל מורנו, חוקרת וחיה את עולם הרוח וההתפתחות האישית ב15 השנים האחרונות, מורה ליוגה ומדיטציה, מטפלת ביוגה תרפיה, מנחה רטריטים וסדנאות, נוודית לסירוגין ואוהבת את החיים.
כאן בבלוג אשתף את מסע ההתעוררות שלי מתוך תקווה שזה יתרום וייתן ערך גם לך.
להמשך קריאה>>
מה עושים עם חרטה ותחושת פספוס בחיים?
פעם חייתי עם המון רגשי חרטה ותחושת פספוס. הסתובבתי בעולם עם תחושה שאיפושהו לקחתי את הפניה הלא נכונה והנה בגלל זה החיים שלי נראים ככה עכשיו. לא הייתי מסופקת מהעבודה שלי, מבהנזוג, מהבית. עברתי בראש
מדריך לנחיתה מריטריט וחוויות שיא / או – איך לחזור מריטריט ולשמור על הסנטר
היית בריטריט והיה פשוט וואו. הצלחת סופסוף באמת להרפות, הכרת אנשים נפלאים, הגעת לתובנות חדשות על החיים, החלטת שזהו, מעכשיו את הולכת לעשות דברים אחרת. את יוצאת נחושה מהריטריט לעשות שינוי משמעותי, אמיתי. ואז החיים
איך אפשר לעבוד עם פוסט טראומה? על צמיחה פוסט-טראומטית
יש המון דיבור היום על הפוסט טראומה שתבוא בעקבות המלחמה. מדברים המון על תופעות הלוואי הארוכות טווח שרבים מאיתנו יחוו בעקבות הזוועות של ה7 לאוקטובר, וזה הגיוני מאוד. אכן לא מעט אנשים יפתחו פוסט טראומה
חוויותי מויפסאנה או – למה חשוב לשתוק לפעמים?…
חזרתי מריטריט שתיקה של 4 ימים בצפון. היה לא פשוט בכלל לעצור את הכל, למסור את הטלפון ולהתמסר לכמה ימים של שקט ומדיטציה. תמיד שואלים אותי על השתיקה, על איך אפשר לא לדבר? אז תכלס
לצמוח מתוך משבר | יום 6 | לקבל את מה שיש
בשעה טובה הגענו ליום 6 בסדרת התרגולים לצמיחה מתוך משבר. הפעם נתרגל את אחד מעקרונות הבסיס במיינדפולנס וביוגה – לקבל את מה שיש. תרגול לא פשוט אבל ממש מעצים. כמו תמיד יהיה לנו תנוחות יוגה,
האם פוסט טראומה היא בלתי נמנעת? או שיש לנו אפשרות אחרת?
יש המון דיבור היום על הפוסט טראומה שתבוא בעקבות המלחמה. מדברים המון על תופעות הלוואי הארוכות טווח שרבים מאיתנו יחוו בעקבות הזוועות של ה7 לאוקטובר, וזה הגיוני מאוד. אכן לא מעט אנשים יפתחו פוסט טראומה
איך ללכת בדרך שייחודית רק לך
בכל אחת ואחד יש קסם שהוא באמת באמת ייחודי, אני רואה את זה שוב ושוב אצל כל כך הרבה אנשים מסביבי, ובכל זאת כל כך הרבה פעמים אני נופלת להשוואתיות, למחשבה שאני צריכה להיות כמו
אז מה עושים בויפסאנה? שאלות ותשובות
חזרתי מויפסאנה של 7 ימים לפני כמה ימים. זו מתנה שאני מעניקה לעצמי פעם בשנה כבר 5 שנים ברציפות. כמו ניקוי רעלים נפשי-ריגשי-מנטלי. השנה זה היה עם עמותת תובנה, בדרך כלל אני עושה אצל המורה
ללמוד להקשיב לבטן
אחד הדברים המרתקים שאני לומדת בשנה האחרונה הוא להקשיב לבטן שלי, אני לא מתכוונת באמת ממש להקשיב לרחשים של הבטן, אלא להקשיב לאינסטינקט הראשון שעולה מהבטן, זה שמגיע לפני ההיגיון. כשמגיעה הצעה, רעיון, בדרך כלל
איך אפשר להפסיק לחשוב על משהו? זה בכלל אפשרי?
למה אני לא מפסיקה לחשוב דווקא על הדבר שעושה לי רע?? למה אני דואגת ומדמיינת את הסיטואציה הכי גרועה שיש? ובכלל למה המחשבות האלה לא מפסיקות אף פעם?! אחד הדברים המעניינים והמפתיעים שלא מלמדים אותנו
להיות זה להיפרד
להיות זה להיפרד – מאת יעקוב רז להיות זה להיפרד. להקשיב זה להיפרד. לשבת בהתבוננות קשובה זה להיפרד. הנה אני שואף. הנה אני נושף. בנשיפה נפרדתי מן האוויר. בנחת. בלא להחזיק בו. בשאיפה קיבלתי את
יום השוויון האביבי – להתאים את עצמי למקצבי הטבע
היום חל לו יום השוויון האביבי. מה זה אומר? יום השוויון האביבי (או באנגלית vernal equinox) הוא אחד מארבעת נקודות ציון חשובות בסיבונו סביב השמש- יש את היום הכי ארוך בשנה, היום הכי קצר ושני
יוגה ביום יום – אוטנאסאנה
כשאני מסתכלת על החתולה שלי, אני רואה שלאורך כל היום היא נמתחת. אחרי נמנום על הספה, לפני שיוצאת לחצר, לפני שניגשת לנשנש מקערת האוכל ולפעמים סתם ככה באמצע שומדבר. ככה היא שומרת על גמישות הגב
לקבל כל רגע כפי שהוא
מכירים את הרצון או הציפייה שיגיע הרגע, המקום והזמן ובו הכל יהיה פשוט בסדר. ייגמר הבלאגן ויהיה אפשר להתחיל לחיות. "אני רק מחכה שהדברים יירגעו ואז…" או שאולי איזו אמונה שכשאתחיל להתאמן\לתרגל יוגה\לאכול בריא\להפסיק לעשן
תרגול יוגה מעורר לבוקר – 20 דקות לכל הרמות.
אחד מסרטוני היוגה הראשונים שאי פעם העליתי. איכות הקול לא משהו אבל הוא חביב מאוד גם כך 🙂 *צולם בטייר גארטן בברלין
